"דוקטור, שינקין לא מרגיש טוב. אני חושבת שיש לו מחלת לב." הסתכלתי על האישה הנחמדה שעמדה מולי בחדר הבדיקה ועל שינקין החתול הג'ינג'י הענק שהיה שרוע על שולחן הטיפולים, מגרגר ומתלקק בשביעות רצון ברורה. שלוש שאלות עברו לי בראש:
למה היא חושבת שיש לשינקין מחלת לב, איך לעזאזל שינקין הגיע לגודל כזה ומה פתאום קוראים לשינקין שינקין? אחרי שהלקוחה הסבירה לי שהיא קראה לחתול שלה שנקין כי היא מצאה אותו ברחוב שינקין בתל אביב, לפני שמונה שנים, כששניהם היו יותר צעירים ויפים, היא המשיכה ותיארה מצב רפואי מדאיג.
לאחרונה החתול מתקשה בקימה, מלחית לעתים כמו כלב, צולע מפעם לפעם ונראה הרבה פחות ערני ושמח. הצמדתי את הסטתוסקופ לחזה של שינקין, ואחרי ששכנעתי אותו להפסיק לגרגר הצלחתי בקושי לשמוע את הלב המסכן שלו מפמפם מבעד לשכבת שומן אדירה. לא הייתה עדות למחלת לב שניתן לשמוע. סיימתי לבדוק את שינקין, לקחתי לו בדיקת דם לברור נוסף, אך בשלב זה הייתי די בטוח שאני ידעתי מה הציק לו.
שינקין סבל מאחת המחלות הנפוצות ביותר בקרב חתולים. המחלה נקראת בשפה המקצועית obesity ובלשון פשוטה, השמנת יתר. הוא היה כל כך שמן עד ששרירי הרגליים לא הצליחו לשאת בקלות את משקל גופו ומכאן הקושי בקימה והצליעה. רקמת השומן מתקשה להיפטר מעודפי חום ולכן בימים חמים הוא הלחית כדי לסייע בצינון. הוא היה עייף כי הלב שלו התאמץ הרבה יותר ממה שהוא היה אמור להתאמץ לו היה מזרים דם למסה המתאימה לגודלו. חתולים שמנים נמצאים בקבוצת סיכון לחלות במחלות לב, מחלות פרקים, מחלות עור, בעיות ברבייה, סכרת ועוד.
אני יודע מה אומרים לעצמם קוראי המאמר הזה שמכירים אותי אישית. מה הוא מטיף לנו על החתול השמן שלנו הדוקטור הזה? הוא בעצמו לא בדיוק דקיק. יש בזה משהו, ואני בעד "נאה דורש נאה מקיים" לא פחות מכל אחד אחר. אלא שבמקרה זה אם אדם מחליט באופן מודע לאכול יותר ממה שגופו צריך ולא להוציא את הקלוריות בהתאם, זו בעיה שלו או שלה. חיות המחמד שלנו, על פי רוב, תלויות רק בנו ובהיותן בעלי חיים מבויתים, אין להן הפריבילגיה להחליט על ניהול משטר דיאטה. זו האחריות שלנו כלפיהן לספק להן תנאי מחיה שישמרו אותן מפני מחלות. והשמנת יתר היא, כאמור, מחלה.
"על הנייר" הטיפול בהשמנת יתר הוא פשוט. לא רק לחתולים אלא גם לכלבים, בני אדם ועוד אי אלו יצורים. אנחנו מנהלים בנק אנרגיה. כל עוד אנחנו מוציאים את מה שאנחנו מכניסים המשקל שלנו לא משתנה. ברגע שאנחנו אוכלים יותר קלוריות ממה שהגוף צורך, העודף נצבר במאגרי שומן. בחתולים מאגרים אלה נמצאים מתחת לעור באזור הבטן ובית החזה. גם בתוך חלל הבטן נמצאים מרבצי שומן המכבידים על איברים פנימיים כגון הלב, הכליות ומערכת העיכול. כדי להיפטר מעודף השומן יש או לאכול פחות קלוריות, או לעשות יותר פעילות גופנית או שניהם. הגברת פעילות גופנית בחתולים אינה ריאלית. חתול הוא לא כלב ואי אפשר לרוץ איתו בפארק או לזרוק לו פריזבי. לעומת זאת, ניתן וצריך להגביל את כמות הקלוריות.
שמתם לב שלא כתבתי להגביל את כמות המזון, אלא את כמות הקלוריות? זו אבחנה חשובה מאד. נכון, שאם מפחיתים את כמות המזון, כמות הקלוריות יורדת באותו יחס. לכן זה נראה כמו פתרון ברור מאליו. ברם, מזון לא מספק רק קלוריות. יש בו גם חומצות אמינו חיוניות, חומצות שומן חיוניות, ויטמינים ומינרלים. מכל אלה אנחנו לא רוצים להפחית. אנחנו רוצים חתול חתיך אבל לא חולה! בנוסף, בתוך הקיבה של החתול ישנם חיישני לחץ. כאשר הבטן מלאה, הדופן מתמתחת וחיישני הלחץ מופעלים. אלה מעבירים אות למוח למקום המכונה מרכז השובע, ומשרה על החתול תחושה של שובע. אם נקטין לחתול השמן את כמות הקלוריות על ידי הקטנת כמות המזון הוא ירגיש מאד רעב ואומלל.
הדרך הנכונה לנהל משטר דיאטה אצל חתולים שמנים היא להעביר את החתול למזון מופחת קלוריות. במזון כזה יש פחות קלוריות ליחידת נפח בהשוואה למזון רגיל, והוא מכיל ויטמינים, מינרלים וחומרי תזונה חיוניים אחרים בכמות מתאימה. החתול יכול לחוש שובע בלי לקבל יותר מדי קלוריות.
אם זיהיתם שחתולכם סובל מהשמנת יתר והחלטתם לטפל, יש להקפיד על מספר כללים כדי להבטיח הצלחה:
1. חשוב לעשות תכנית הרזיה בפיקוח וטרינרי! הפחתת משקל מהירה מדי בחתולים עלולה להיות מסוכנת ולגרום לפגיעה קשה בכבד. יש להשתמש במזון מופחת קלוריות של חברה אמינה שיש לה שרות ייעוץ וטרינרי. את כמות המזון יש לקבוע על פי ההנחיות המקצועיות של חברת המזון הרשומות על האריזה או לפי אתר האינטרנט.
2. לשקול את החתול בתחילת הדיאטה וכל שבועיים. במרפאות וטרינריות רבות יש משקל אלקטרוני עליו ניתן לשקול חתולים. אם לא, השתמשו במשקל אדם רגיל. שקלו את עצמכם עם החתול על הידיים ובלעדיו וחשבו את ההפרש. אם אין הפחתת משקל הפחיתו את כמות המזון קצת.
3. אסור לחתול לאכול דבר פרט למזון הדיאטטי שלו. אם החתול מסתובב בחוץ, יהיה מאד קשה להצליח כי הוא עלול לאכול מזון בחוץ כשאתם לא רואים.
4. חתולים רבים מנשנשים במהלך כל היום ולכן ניתן לשים להם אוכל ולמלא בכל פעם שנגמר. אם החתול אינו שמן אין עם זה בעיה. אבל חתולים שמנים שנמצאים במשטר דיאטה יאכלו את כל הכמות בארוחה אחת ויסבלו כל היום. לכן כדאי לחלק את הכמות המחושבת ל- 5-10 מנות קטנות ביום. יש חתולים שבמהלך הדיאטה רעבים עד כדי שהם בולעים את המזון במהירות ובהתלהבות, ולעתים קרובות מקיאים מיד אחרי. ניתן למתן את קצב הזלילה על ידי הכנסת 2-3 כדורי מטקות או לתוך הצלחת עם המזון.
5. עם ההגעה למשקל היעד יש להמשיך במזון דל קלוריות בכמות מדודה כל החיים.
שינקין הועבר לדיאטה דלת קלוריות באמצעות מזון דיאטטי מיוחד לחתולים ובפיקוח שלי ושיתוף פעולה של כל בני המשפחה, הוריד ארבעה ק"ג בארבעה חודשים. הוא חזר להיות חתול חתיך, זריז וערני. זה לא היה קל, והיו רגעי משבר מול צלחת האוכל שלוו ביללות עצובות וקורעות לב. אבל העמידה של המשפחה בלחץ שהפעיל עליהם שנקין כנראה הצילה את חייו.
מאת: ד''ר דיויד רוזנבלט, הווטרינר הראשי של לה-קט