‘‘דוקטור, אני חושבת ששלג אכלה משהו לא טוב, היא בימים האחרונים בקושי זזה, לא רוצה לאכול ואפילו הקיאה‘‘. כך אמרה לי חנה (שם בדוי) כשהביאה למרפאתי גורת חתולים פרסית בת ארבעה חודשים במצב מאד אומלל. לשאלתי אם שלג קיבלה בעבר חיסון, חנה נדהמה. ‘‘את הכלב שלנו, שלגון, אנחנו מחסנים כל שנה, אבל אמרו לנו שלא חייבים לחסן חתולים‘‘.
זה נכון שלא חייבים לחסן חתולים על פי חוק, אולם אם רוצים למנוע את מחלת גורי החתולים הנפוצה והקטלנית ‘‘חתלתלת‘‘, כדאי מאד לחסן. עבור שלג זה היה מאוחר מדי. מטרת מאמר זה היא לתת רקע על חיסוני חתולים, למנוע סבל מיותר ואולי אף להציל חיים. כשאנחנו נותנים חיסון אנחנו בדרך כלל מפגישים את המערכת החיסונית של המחוסן עם גירסה חלשלשה או מתה של החיידק או הוירוס נגדו אנחנו מחסנים. זה נותן למערכת החיסון הזדמנות להכיר את האוייב, ליצור נגדו נוגדנים ולזכור אותו... וכל זאת מבלי להסתכן בהידבקות במחלה עצמה. כך, כשיבוא החיידק או הוירוס האמיתי, תהיה ידנו על העליונה והוא לא יצליח לגרום כלל למחלה.
כל סוג של חיסון נותן הגנה לפרק זמן אחר. עם הזמן, הזיכרון החיסוני דועך ויש לתת חיסון נוסף כדי לעורר אותו מחדש. לדוגמא, חיסון נגד החיידק קלוסטרידיום טטני, הגורם לטטנוס, מחזיק כ- 10 שנים, בעוד חיסון נגד שפעת, בקושי שנה. קיימים חיסונים לרוב המחלות המדבקות של חתולים. נהוג לחסן חתולים בחיסון ‘‘מרובע‘‘, אשר מכיל הגנה נגד ארבע מחלות. כמו כן, יש חיסון נוסף נגד מחלת הכלבת. על אף שהחוק אינו מחייב זאת, אני ממליץ לחסן חתולים נגד כלבת.
בחיסון המרובע לחתולים יש הגנה מפני חתלתלת, כלמידיה, קליצי-וירוס, ורינו-טרכאיטיס. המחלה הראשונה היא מחלת גורים קלאסית ונדירה מאד בחתולים מבוגרים. לעומתה, שלוש האחרונות פוגעות החתולים בכל הגילאים ובמיוחד בחתולים צעירים. כלמידיה יכולה להדביק גם בני אדם.
יש הבדל משמעותי בין חיסון גורים וחיסון בוגרים בחיסון המרובע. גורים נולדים עם רמת נוגדנים גבוהה שהם מקבלים מאמא שלהם. נודגנים אלה מספקים הגנה ‘‘אמהית‘‘ עד גיל 6-7 שבועות, אז רמת הנוגדנים דועכת והגור נחשף למחלות מדבקות. ללא חיסון בגיל 8 שבועות לכל המאוחר (עדיף 6), יש סיכוי גדול מאד שהגור יחלה בחתלתלת. בגלל שהמערכת החיסונית של הגור עדיין לא מפותחת מאד, הזיכרון החיסוני קצר מאד וההגנה דועכת תוך חודש. רק בגיל 4 חודשים המערכת החיסונית בוגרת מספיק כדי להחזיק זיכרון חיסוני במשך שנה כמו אצל בוגרים. המשמעות היא, שיש לתת חיסון ראשון בגיל 6-8 שבועות ולהמשיך לחסן מדי חודש עד גיל 4 חודשים. בגלל זה עושים סדרה של 3 חיסונים: 6-8 שבועות, 10-12 שבועות ו- 16- 14 שבועות (את הכלבת משחילים באמצע בגיל 12 שבועות). אצל החתול הבוגר החיסון המרובע חשוב, אך לא קריטי כמו אצל גורים. מומלץ לחזור על החיסון המרובע אחת לשנה לכל החיים.
נכון, שלעתים קרובות אנחנו נרתעים מהמחיר הגבוה של החיסון, אך חשוב לזכור שמניעת מחלה תמיד יותר זולה מאשר הטיפול בה. קל וחומר כשמדובר במניעת מחלות קטלניות ובטח ובטח כשמדובר במחלות שיכולות לסכן גם בני אדם.
מאת: ד''ר דיויד רוזנבלט, הווטרינר הראשי של לה-קט