כשהייתי ילד לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. אימא שלי אמרה לי שהכי חשוב שאעסוק במשהו שאני אוהב לעשות. מכיוון שהכי אהבתי חיות ואוכל, התלבטתי בין וטרינר לטבח. לא אשתף אתכם בכל סיפורי הילדות שלי, אולם בסופו של דבר נעשיתי וטרינר המתמחה במזון לחיות. לפחות אימא שלי מרוצה. הפעם אחלוק עם הקוראים כמה טיפים בנוגע להאכלת חתולים.
בתחילת הרומן בין האדם לבין חיות המחמד שלו, מערכת היחסים הייתה מבוססת על עזרה הדדית. לחית המחמד היה מקור מזון זמין אשר התבסס על שאריות האוכל של אבותינו, ולאדם היה פתרון אקולוגי לפסולת (זה היה עוד בתקופה שמזון לא הגיע ארוז בניילון וקלקר). שאריות, בעקרון, זה אחלה מזון, בתנאי שאתה חופשי להסתובב ולפשוט על פחי זבל או לשדוד לול תרנגולות מדי פעם. איך שהוא אתה מסתדר מבחינה תזונתית, וממילא אף אחד לא ממש עוקב אחרי ההתפתחות שלך ותוחלת החיים האומללים שלך. היום, חית המחמד הפכה להיות אחד מבני הבית, ולשמחתה (או לדאבונה) הדיאטה שלה מוגבלת למה שאנחנו נותנים לה בלבד. האחריות על אספקת מלוא צרכיה התזונתיים עברה מהטבע אלינו, וזו אחריות הרבה יותר כבדה ממה שנדמה. אם נפספס את אחד מעשרות הרכיבים התזונתיים הדרושים להתפתחות וחיים תקינים, אנחנו מכניסים את ידידינו השעיר למצב של תת תזונה שלא תמיד ניתן להבחין בו. זאת, בו בזמן שנטלנו ממנו את החופש להשלים את החסר בעצמו.
לפניכם מספר ''כללי אצבע'' המבטיחים תזונה מושלמת לחתול:
1. האכילו את חית המחמד במזון מסחרי ''מאוזן ומלא''. זו הגדרה שנקבעה על יד משרד
החקלאות ומשמעותה מזון אשר מכיל בתוכו 100% הרכיבים התזונתיים הדרושים לחיה. אין
צורך להוסיף דבר למזונות אלה. חשוב לבחור את סוג המזון על פי בעל החיים: לחתולים – מזון לחתולים: לגורי חתולים – מזון גורים.
2. אם אתם כמוני, והחינוך הפולני חזק מכם, וזריקת אוכל היא חוויה טראומטית המלווה בלחץ
בחזה ועוויתות.. אז אני משער שתתנו לחית המחמד את השאריות מהשולחן למרות שזה נוגד את סעיף 1 לעיל. במקרה כזה אני לא אכעס אם תקפידו על מספר כללים פשוטים:
·דאגו שלפחות 80% מהמזון בכל זאת יהיה מזון מסחרי מאוזן ומלא. זה יבטיח שמירה על האיזון
התזונתי.
·לעולם אל תתנו עצמות של עוף או דגים. גם אם אתם מכירים עשרה מומחים שגידלו 15 חתולים
גזעיים על טהרת פגרים של תרנגולות.... האמינו לי. לתת לחתול לאכול עצמות זה כמו לטייל
בשדה מוקשים. אם וטרינר יגיד לכם שזה בסדר, הוא כנראה במצב כלכלי קשה, ומקווה לפגוש
את חתולכם עם סתימת מעיים או קרע בקיבה ואתכם עם פנקס צ'קים.
·הימנעו ממתן בשר או ביצים שלא עברו בישול יסודי, אלא אם יש לכם סימפתיה מיוחדת
לחיידקים כמו סלמונלה וליסטריה.
·הימנעו ממתן בצל. מזונות אלה מכילים חומרים רעילים לחתולים.
3. חשוב לבחור מזון מחברה שאתם מכירים ושעליה אתם סומכים. מזונות זולים מאוד ראויים
לחשד. אם מישהו מוכר מזון מאוד זול, זה לא מכיוון שהוא מקווה לקבל את פרס ישראל לאהבת הזולת, אלא בגלל שהמזון באמת עולה מעט לייצר, והחיסכון בא על חשבון הערך התזונתי והאיכות. לעומת זאת, מזונות יקרים מאד הם בדרך כלל מצוינים, אבל גם יגואר היא מכונית מצוינת... מי שיכול להרשות לעצמו מזון יוקרתי, לא אעצור בעדו, אבל על פי מיטב שיפוטי המקצועי זה לא תמיד נחוץ. לכו על מזון מוכר במחיר סביר.
4. מזון יבש עדיף על מזון בשימורים מבחינת נוחיות השימוש, המחיר ובריאות השיניים. שימורים זה נחמד לגיוון כשמערבבים אותם עם המזון היבש.
5. למרות מה שהאינטואיציה שלנו אומרת, חתולים אינם זקוקים לגיוון. חית מחמד תשגשג מבחינה בריאותית וחברתית, גם אם היא תאכל את אותו מוצר מיום גמילתה ועד ליום שהבורא ייקח את נשמתה. החלפת מזונות לעתים קרובות מכבידה על מערכת העיכול אשר נאלצת להסתגל בכל פעם מחדש, מעודדת התנהגות בררנית ויוצרת אשליה כאילו החיה משועממת. אם יצרכם מתגבר עליכם ואתם מרחמים על חברכם ההולך על ארבע, גוונו לו באמצעות הוספת שימורים שונים למזון היבש הקבוע.
זהו זה, על קצה המזלג (תרתי משמע). ספרים רבים נכתבו על הזנת חיות המחמד, ומאמר זה לא מתיימר לענות על כל השאלות. אדרבא, אני מקווה שהוא יעורר שאלות ואת המודעות לנושא חשוב זה. זכרו, הוטרינר שלכם לא קיים רק כדי לעשות חיסונים ולטפל בחיה שלכם כשהיא חולה. נצלו אותו או אותה לקבלת ייעוץ בענייני גידול חית המחמד בכלל ועל הזנה בפרט.
מאת: ד''ר דיויד רוזנבלט, הווטרינר הראשי של לה-קט