• youtube
  • צור קשר
    • מותאם לפיירפוקס ולכרום*
    • מותאם לעיוורי צבעים
    • מותאם לכבדי ראייה
    • תצוגה רגילה
    • תפריט קיצורי מקלדתAlt + Shift + 0
    • הפסק תנועתיות באתר
    • להגדלת פונטים לחץ על מקשים
    • Ctrl + להגדלה
    • Ctrl - להקטנה
    • Ctrl 0 לאיפוס
    • אפס לברירת מחדל
אישה שוכבת במיטה מלטפת חתול

אנשים (ובעיקר נשים) שואלים אותי מדי פעם: "דוקטור, זה נכון שחתולים מסוכנים לנשים בהריון?" 

אם נחבר בין התדמית הבעייתית שיש לחתולים ממילא, לבין ההיסטריה האופיינית סביב הריון, נקבל מתכון בטוח לפחד ורדיפת חתולים. לא פעם נתקלתי במשפחות שהחליטו להעיף את החתול בעקבות הריון האישה.

מאת ד"ר דיויד רוזנבלט – רופא וטרינר


אנשים (ובעיקר נשים) שואלים אותי מדי פעם: "דוקטור, זה נכון שחתולים מסוכנים לנשים בהריון?" 

אם נחבר בין התדמית הבעייתית שיש לחתולים ממילא, לבין ההיסטריה האופיינית סביב הריון, נקבל מתכון בטוח לפחד ורדיפת חתולים. לא פעם נתקלתי במשפחות שהחליטו להעיף את החתול בעקבות הריון האישה. במקרה הטוב מוצאים לחתול בית חדש, ובמקרה הגרוע זורקים אותו ומקווים שיצליח למצוא בית בעצמו.


ובכן, כל ההיסטריה (המיותרת) הזו נובעת מטפיל  חד תאי זעיר המכונה "טוקסופלסמה". הטפיל מסוגל לחדור למערכת העיכול של ציפורים ויונקים וברוב המקרים הוא לא גורם לנזק ואנחנו אפילו לא יודעים שיש הדבקה.


אז למה חתולים "על המוקד"? כי יש הבדל עקרוני בין חתולים לבין יתר בעלי החיים (כולל ההולכים על שתיים): בכל בעלי החיים הטוקסופלסמה מתנחלת ברקמות שריר (על פי רוב מבלי לגרום נזק) וכדי שיעבור ל"קורבן" הבא הנדבק  צריך לאכול את המדביק. בישול טוב הורג טוקסופלסמה, ולכן ניתן להידבק רק כשאוכלים בשר שלא עבר בישול מספיק יסודי.

לעומת זאת, בחתולים הטפיל מתנחל במערכת העיכול, ועובר מהחתול לנדבק דרך הצואה.


כדאי לזכור, שלא כל חתול הנושא טוקסופלסמה יכול להדביק. על מנת שזה יקרה החתול צריך להיות "מפריש פעיל" כפי שאנחנו הוטרינרים אוהבים לכנות זאת. חתול כזה הוא חתול אשר בצואה שלו ישנם טפילי טוקסופלסמה שיכולים להיטפל לקורבן חדש. חתול נעשה "מפריש פעיל" בשני מצבים:

1. חתול שאף פעם לא נחשף לטוקסופלסמה וזה עתה נדבק. מרגע שהוא נדבק הוא יפריש למשך כארבעה עשר ימים.

2. חתול אשר נושא את הטפיל מזמן, ופתאום עובר תקופה של קושי: לחץ בבית, בעיות בעבודה, חולי, חולשה חיסונית וכו'. בתקופה הלא נעימה הזו החתול עלול להפוך להיות מפריש פעיל.


 אז מה כל זה קשור לנשים בהריון? כאמור, על פי רוב, מי שנדבק בטוקסופלסמה, לא יהיה חולה. אולם, הידבקות בטוקסופלסמה אצל נשים בהריון (ובמיוחד בשליש השני) עלולה לסכן את העובר בהפלה או בהתפתחות מומים מולדים, בעיקר עצביים. החדשות הטובות הן, שלא כל אישה הרה נמצאת בסיכון. לנשים שנחשפו בעבר לטוקסופלסמה יש הגנה טבעית והעובר שלהם אינו בסיכון. רופאי הנשים מכנים נשים אלה "חיוביות". נשים שלא נחשפו לטוקסופלסמה הן "שליליות" (הכוונה היא לנוכחות נוגדנים וחלילה לא לאופי האישה!).

המסקנות המעשיות מכל המידע הזה הן פשוטות:

1. אם אשה מתכננת להיכנס להריון, מומלץ שתעשה בדיקת טוקסופלסמה (בדיקת דם פשוטה). אם התוצאה היא "חיובית" אז היא לא צריכה לדאוג כשתכנס להריון. אם היא "שלילית", כשתכנס להריון יהיה עליה להקפיד על מספר כללים פשוטים:

לאכול רק בשר מבושל היטב, ולרחוץ ידיים עם מים וסבון אחרי מגע עם חתולים או צואת חתולים.

2.אישה בהריון שלא נבדקה לפני ההריון, יכולה לעשות בדיקה במהלך ההריון. אם היא חיובית עליה לברר אם היא נדבקה לפני ההריון או במהלכו. ניתן לעשות לכך בדיקה ובהתאם לתוצאה להתייעץ עם רופא הנשים על המשך הטיפול.

3.באופן כללי כדאי לסלק את הצואה מהארגז של החתול מידי יום. זה בגלל שזמן הבשלה של הטפיל בצואה הוא כ- 48 שעות ולכן כל עוד מסלקים את הצואה מהר היא לא מסוכנת.


לא לשכוח! פגיעה בתינוקות עקב טוקסופלסמה נדירה מאוד!! במקרים הנדירים שזה כן קורה המקור הוא בדרך כלל אכילת בשר נגוע שלא בושל כמו שצריך. לכן אין סיבה להעיף את החתול או לשנות את ארוחות חייו. להיפך, הניחו אותו לנפשו כי אם במקרה יש לכם חתול הנושא את הטפיל ולא מפריש אותו, שינויים מטרידים כמו הרחקה, הגבלת תנועה ומניעת מגע עם האישה יכולים לגרום לו לעקה (stress) ולהפוך אותו למפריש פעיל.